ימים ראשונים בסידני אוסטרליה

שלום חברים,

ברוכים הבאים לבלוג שלנו. מקווים שאהבתם את השם הקליט.

לקצרי הסבלנות והזמן אתם יכולים לקרוא את הגרסה הקצרה המודגשת בשורה האחרונה (מבטיחים לא לנטור טינה).

אז לפני הכל נספר למי שלא יודע (כי זה נסגר רק כמה שעות לפני שעזבנו את הארץ) שיש כרטיס חזור.

אנחנו חוזרים ב1 במרץ אחרי כמה ימי התרגעות בבנקוק בדרך מניו זילנד (אנחנו מנחשים שנצטרך את המסאז'ים אחרי הטרקים).

אז הטיול התחיל בטיסה ארוכה, וליתר דיוק 3 טיסות ב-24 שעות:

תל אביב – עמאן, עמאן – בנקוק, בנקוק – סידני. אין יותר מדי מה לספר, רק שהיה ארוך ומלא שעות שינה וסרטים.

הגענו לסידני ב-6:30 בבוקר ובשדה התעופה התחלנו לחפש מקום לישון (כדי לא לצאת עם חור בכיס בגודל של אוסטרליה, חיפשנו DORMS מה שאומר שישנים עם עוד אנשים בחדר – מזכיר את תקופת האכסניות בצבא).

מצאנו מקום דלוח למדי במרכז העיר.

ברגע שהוצאנו את האף משדה התעופה גילינו שסידני גשומה וחורפית, במיוחד לכבודנו.

בטח שקצת גשם לא יעצור אותנו – אבל הג'ט-לג כן (9 שעות הבדל).

כמה שעות מאוחר יותר, הרמנו את עצמנו ויצאנו לכיוון הצ'יינה טאון. בדרך עברנו בשוק שנקרא פאדיס וראינו מלא דברים שרצינו לקנות אבל לא רצינו להסחב איתם כל הטיול.

אחרי זלילה בצ'יינה טאון, החלטנו לעשות סיבוב ברחבי העיר על אוטובוס שאטל חינמי. הנסיעה הזו היתה מלחמה של האדם בעייפות שלו, ליתר דיוק מלחמה של אנה בניקורים שלה – הניקורים ניצחו.

ביום השני מזג האויר האיר לנו פנים והלכנו לראות את בניין האופרה – מרחוק נראה כמו גלויה ומקרוב כמו זנב של קרפיון (יותר מרשים בתמונות).

בדרך ראינו שלט שהיום יש אירוע של RedBull Flugtag האוסטרלי, לטובת מי שלא מכיר – אנשים בונים כלי תעופה שלא עפים וקופצים למים איתם (לרוב הם מתרסקים לחתיכות). החלטנו לשים פעמינו לאירוע ולהרגיש חלק מהעם האוסטרלי. צחקנו מטפשותם של הקופצים יחד עם כל הקהל והקופצים עצמם.

טילנו באיזור יפהפה שנקרא הרוקס, עלינו על גשר הרבור וראינו עד כמה יפה סידני מלמעלה.

בלילה קפצנו לפאב מקומי ונהננו מכמה בירות ומוזיקה טובה. אחר כך הלכנו למקום שנקרא Harrie's Pay (זה שהיה במירוץ למליון הישראלי) שם אכלנו ארוחה שלמה שכללה פירה, אפונה ובשר – הכל נכנס לתוך מאפה אחד משביע וטעים.

היום נסענו ברכבת להרים הכחולים (Blue Mountains) ולעיירה יפייפיה ושקטה בשם קטומבה. הנוף היה מדהים, יצאנו לטיול רגלי של שעתיים – שלוש. אח"כ נכנסנו לבית קפה שהיה אחד היפים והמיוחדים שראינו אי פעם, הכל היה עשוי מעץ עתיק, כל שולחן שונה לחלוטין מהאחרים והיתה אוירה ממש מיוחדת (תראו תמונות אח"כ), מסתבר שכל העובדים בבית הקפה הם חלק מכת שנקראת 12 השבטים, והמלצר סיפר לנו עצמו ועל הכת (ניסה לפחות לספר בעברית) כשהבין שאנחנו ישראלים.

חזרנו לסידני ומצאנו אותה חורפית וגשומה (האוסטרלים בעצמם לא מבינים מה נסגר עם מזג האויר). מצאנו את עצמנו שוב בפאב מתחמקים מהגשם וכותבים את הבלוג הזה.

אז אם נסכם שלושה ימים בסידני, העיר יפה ואירופאית לכל דבר (מלבד העובדה שהיא לא באירופה), הספקנו לראות כמה דברים יפים ולא פחות חשוב כבר שתינו 7 סוגי בירות חדשות (אנה רוצה לייבא שתיים מהן לארץ).

אנחנו עושים הרבה כיף, מקווים שגם אתם.

ביי בנתיים,

אנה ויואב